אילן לנצנרAI developer · design engineer
English
החלפנו את הסטרימר בסלון, והקופסה הישנה של שיאומי הגיעה לחדר שלי. לילה אחד אחרי זה היא כבר הייתה דשבורד קיר, AI ביתי עם חוש הומור, ושלט שגר בטלפון.
ככה זה עובד
צולם במצלמה של ה-Mac במצב הדגמה: המיילים, היומן והחדשות על המסך הם נתוני הדגמה. כדאי עם קול.
מה זה הפך להיות
מזג אוויר, מיילים, יומן, חדשות ומצב הבית, מתחלפים על הטלוויזיה. חמישה מסכים שעוצבו לדפדפן של 960 פיקסלים בקופסה עם 2GB זיכרון.
שואלים מהטלפון, והטלוויזיה עונה בקול. הוא רואה את מה שהדשבורד רואה, זוכר שיחות קודמות, מתבדח קצת, ויכול לשים משהו ביוטיוב.
ה-AI, שלט מלא וכל האפליקציות שבקופסה, באפליקציה אחת על מסך הבית של הטלפון. היא גם יודעת מה מתנגן עכשיו.
בטלוויזיה
המסכים מתחלפים לבד. החצים בשלט מעבירים ביניהם, OK מקפיא, וחץ למטה פותח את ה-AI.
בטלפון
אפליקציה על מסך הבית עם שלוש לשוניות. כשהטלוויזיה עסוקה ביוטיוב או בנטפליקס, ה-AI עונה מהטלפון במקום לדבר על התוכנית.
איך זה עובד
שרת קטן על ה-Mac שלי אוסף את כל המידע, מדבר עם Claude, מייצר את הקול ושולט בקופסה דרך adb. הטלפון מגיע אליו בצורה פרטית דרך Tailscale.
מה נלחם בחזרה
התוכנית הייתה לדבר לתוך השלט. כפתור הקול תמיד פותח את Google Assistant, והשלט שולח קול רק כשמחזיקים את הכפתור הזה, אז אפליקציה אחרת שומעת שקט. הוכחתי את זה עם גרסת בדיקה לפני שוויתרתי.
הדיבור עבר לטלפון. Chrome מרשה מיקרופון רק ב-https, אז השרת יושב מאחורי כתובת https פרטית של Tailscale.
הקול הראשון נקטע, כמו קליטה גרועה. הקופסה ניתחה את הקול בזמן אמת וציירה גלים תוך כדי ניגון, עם 120MB זיכרון פנוי.
ה-Mac מודד מראש את עוצמת הקול של כל תשובה. הקופסה מורידה את הקובץ כולו ורק מזיזה טרנספורם ב-CSS. הקטיעות נעלמו.
זה התחיל על התאום הקולי הציבורי שלי, שמדבר בשמי עם מבקרים. בבית זה הרגיש לא נכון: הוא מכר את עצמו וקרא לחדר "סלון".
אישיות ביתית נפרדת על Claude: כנה, קצת מצחיקה, קוראת את היומן והמיילים. התאום הציבורי לא השתנה.
"תשים לי לופי" פותח יוטיוב, וזה דוחף את ה-AI מהמסך באמצע המשפט שלו.
פעולות שלוקחות את המסך מחכות שהקול יסתיים. אם הטלוויזיה כבר עסוקה בתוכנית, התשובה נשמעת בטלפון.
"שם לך שלוש שעות של פסנתר שקט. אם זה מרדים אותך באמצע הישיבה של עשר, זה כבר עליך."
מתחת למכסה